Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 16a

אִי אֶפְשָׁר, הָכִי נָמֵי.

Traduction

If it were possible to avoid selling produce to gentiles without incurring their animosity, indeed it would be prohibited to sell them. Since limiting sales to gentiles to such an extent would cause great harm, it is only prohibited to sell them shields.

Rachi non traduit

אי אפשר. בלא איבה:

אִיכָּא דְּאָמְרִי: תְּרִיסִין הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא, דְּכִי שְׁלִים זֵינַיְיהוּ קָטְלִי בְּגַוַּיְיהוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מוֹכְרִים לָהֶם תְּרִיסִין, דְּכִי שְׁלִים זֵינַיְיהוּ מִעְרָק עָרְקִי. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הֲלָכָה כְּיֵשׁ אוֹמְרִים.

Traduction

There are those who say: With regard to shields, this is the reason that one is not allowed to sell them to gentiles: As when their use of their weapon is finished in battle, they kill with these shields. And accordingly, the reason that some say in the baraita that one may sell shields to them is because they maintain that this is not a concern, as when their weapon is finished they flee, rather than use their shield as a weapon. Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The halakha is in accordance with the opinion cited as: Some say.

Rachi non traduit

דכי שלים זינייהו. כשכלים כלי זיינן במלחמה קטלי בתריסין:

אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּחָלְשִׁי מִינַּיְיהוּ כְּלֵי זַיִין. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מָרֵי וַחֲצִינֵי נָמֵי! אָמַר רַב זְבִיד: בְּפַרְזְלָא הִינְדּוּאָה. וְהָאִידָּנָא דְּקָא מְזַבְּנִינַן, אָמַר רַב אָשֵׁי: לְפָרְסָאֵי דְּמַגְּנוּ עִילָּוַון.

Traduction

Rav Adda bar Ahava says: One may not sell blocks [ashashiot] of iron to gentiles. What is the reason? It is because they forge weapons from them. The Gemara asks: If so, then even hoes and axes should not be sold to them, as they too can be used to forge weapons. Rav Zevid said in response: The ruling of Rav Adda bar Ahava was stated with regard to Indian iron, which is of a superior quality and used only for crafting weapons. The Gemara clarifies: And as for the fact that nowadays we do sell all weapons, Rav Ashi said: We sell the weapons to the Persians, who protect us.

Rachi non traduit

עששיות. חתיכות עבות שקורין מש''ש:

דחלשי מינייהו. מחלישין אותן בקורנס עד שנעשו דקות ועושין מהן כלי זיין:

אפילו מרי. פושיו''ר:

וחציני. דולדורי''א. לא נזבין להו דחלישי מינייהו כלי זיין:

בפרזלא הינדואה. של ארץ הודו שאין עושין אותה אלא לכלי זיין:

דמגני עילוון. נלחמים לשמור העיר ואת יושביה:

Tossefoth non traduit

לפרסאי דמגנו עלן. ונראה דאנן נמי שרינן השתא למכור לעובדי כוכבים כלי זיין מהאי טעמא:

עֲגָלִים וּסְיָיחִים. תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בִּשְׁבוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת וְלִחְיוֹת. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא מַרְבִּיעִין עָלֶיהָ וְיוֹלֶדֶת, וְכֵיוָן דְּמַרְבִּיעִין עָלֶיהָ וְיוֹלֶדֶת אָתוּ לְשַׁהוֹיַהּ. אָמַר לָהֶן: לִכְשֶׁתֵּלֵד. אַלְמָא לָא (מְקַבֶּלֶת) [מְקַבְּלָא] זָכָר.

Traduction

§ The mishna teaches: One may not sell to gentiles calves or foals. It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda permits the sale of a damaged animal because it is incapable of being cured and living normally. The Sages said to him: But if one mates her, does she not bear offspring? And since one can mate her and she will bear offspring, the gentile will come to leave her in his possession, and Jews who see the animal in the possession of the gentile will assume that it is permitted to sell large livestock to gentiles. Rabbi Yehuda said to them in response: When she bears offspring, I will agree to be concerned about such a possibility. The Gemara notes: Apparently, Rabbi Yehuda holds that a damaged animal does not accept a male, i.e., since its legs are broken, it cannot participate in intercourse.

Rachi non traduit

שאינה יכולה להתרפאות. ומסתמא לשחיטה זבנה ולא משהי ליה ולא חזי ליה ישראל בי עובד כוכבים דתיפוק חורבה מיניה לזבוני שלימה:

והלא מרביעין עליה. ומשהו לה ומאן דחזי לה בי עובד כוכבים יליף מינה לזבוני שלימה:

לכשתלד. תאסרוהו דלא תלד לעולם:

Tossefoth non traduit

מרביעין עליה ויולדת. ובזכר נמי יכול להרביעו על כמה נקבות:

אלמא לא מקבלת זכר. לאו משום דסבר טריפה אינה יולדת דבפרק אלו טריפות (חולין דף נז:) בעי למימר לר' יהודה דיולדת אלא דלא מקבלת זכר וכדמשמע לישנא מדלא קאמר אלמא דלא ילדה:

בֶּן בְּתִירָא מַתִּיר בַּסּוּס. תַּנְיָא: בֶּן בְּתִירָא מַתִּיר בַּסּוּס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ חַטָּאת. וְרַבִּי אוֹסֵר מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים: אֶחָד מִשּׁוּם תּוֹרַת כְּלֵי זַיִין, וְאֶחָד מִשּׁוּם תּוֹרַת בְּהֵמָה גַּסָּה.

Traduction

The mishna also teaches that ben Beteira permits the sale of a horse to a gentile. The Gemara notes that it is taught in a baraita: Ben Beteira permits the sale of a horse because the gentile uses it for performing an act for which one is not liable to bring a sin-offering, as riding a horse is not prohibited by Torah law. Therefore, there is no reason to prohibit its sale due to the concern that the gentile might use it for a prohibited action. And Rabbi Yehuda HaNasi prohibits its sale due to two reasons: One is because it has the status of a weapon, as horses are used in battle, and the other one is because it has the status of large livestock.

בִּשְׁלָמָא תּוֹרַת כְּלֵי זַיִין אִיכָּא, דְּקָטֵיל בְּסִחוּפֵיהּ, אֶלָּא תּוֹרַת בְּהֵמָה גַּסָּה מַאי הִיא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לִכְשֶׁיַּזְקִין מַטְחִינוֹ בְּרֵחַיִים בְּשַׁבָּת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּבֶן בְּתִירָא.

Traduction

The Gemara asks: Granted, there is a reason to say that a horse has the status of a weapon, as a horse is taught to kill by striking down enemy troops. But what is the relevance of the observation that it has the status of large livestock? It has already been explained that a horse is used for riding, not for performing acts that are prohibited on Shabbat. Rabbi Yoḥanan says: When it becomes elderly and is no longer suitable for use in battle, one makes it grind with a millstone, and therefore it will in fact be used to perform prohibited labor on Shabbat. Nevertheless, Rabbi Yoḥanan says: The halakha is in accordance with the opinion of ben Beteira, and it is permitted to sell a horse to gentiles.

Rachi non traduit

דקטיל בסיחופיה. מלמדהו להרוג בידו את הנופלים במלחמה. סיחופיה מכת יד בהמה וחיה קרי סיחופא שמכה כלפי מטה כמו סחופי כסא (שבת דף סו:) אדנטי''ר בלע''ז:

תורת בהמה גסה מאי היא. כלומר איסור טעם מכירת בהמה גסה מאי היא הא לא עביד מלאכה דחייב חטאת דנגזור משום נסיוני:

מטחינו ברחיים. ואב מלאכה היא:

Tossefoth non traduit

אלא תורת בהמה גסה מאי היא. קשה לימא דלית ליה חי נושא את עצמו בעופות כרבנן וי''ל מדאסר רבי משום תורת כלי זיין משמע דאפילו המיוחד לרכיבת אדם דמודו כ''ע דחי נושא את עצמו וא''כ תורת בהמה גסה מאי היא וג' מחלוקות בדבר:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: שׁוֹר שֶׁל פַּטָּם מַהוּ? תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יְהוּדָה, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן.

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: With regard to an ox of a fattener, which has been fattened for slaughter, what is the halakha? Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda, who permits the sale of a damaged animal, and let the dilemma be raised according to the opinion of the Rabbis, who dispute that ruling.

Rachi non traduit

שור של פטם. שפיטמו ושמן מאד ואינו ראוי למלאכה:

מהו. למכרו לעובד כוכבים:

תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יְהוּדָה: עַד כָּאן לָא קָא שָׁרֵי רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בִּשְׁבוּרָה, דְּלָא אָתֵי לִכְלַל מְלָאכָה, אֲבָל הַאי דְּכִי מְשַׁהֵי לֵיהּ אָתֵי לִכְלַל מְלָאכָה — אָסוּר.

Traduction

The Gemara elaborates: Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda, as follows: Perhaps Rabbi Yehuda permits only the sale of a damaged animal, which will never come to be included in the category of an animal that is fit for labor. But with regard to this fattened ox, which if kept for a sufficient amount of time without fattening will come to be included in the category of an animal that is fit for labor, the sale is prohibited.

Rachi non traduit

אבל האי דאתי לכלל מלאכה אסור. דמשהו ליה וחזו ליה לאחר זמן בידיה. ואע''ג דהשתא ליכא למיחש לנסיוני מיהו נפקא מינה חורבה למכור שאר שוורים לעובד כוכבים:

Tossefoth non traduit

אבל האי דאי משהי ליה אתי לכלל מלאכה. תימה ל''ל האי טעמא תיפוק ליה משום דאי משהי ליה לפיטום אתי למימר כחוש מכרו לו כי היכי דגזרי רבנן בשבורה דלא ליתי למימר שלימה מכרה לו וי''ל דודאי בשבורה יש לגזור דכיון דרבנן אית להו מרביעין עליה זכר א''כ משהה לו זמן מרובה אבל בזמן מועט דפיטום לית לן למיגזר אי לאו טעמא דחזי למלאכה:

אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן לָא קָא אָסְרִי הָתָם אֶלָּא דִּסְתָמֵיהּ לָאו לִשְׁחִיטָה קָאֵי, אֲבָל הַאי דִּסְתָמֵיהּ לִשְׁחִיטָה קָאֵי — אֲפִילּוּ רַבָּנַן שָׁרוּ?

Traduction

Or perhaps it may be claimed that even according to the Rabbis, they prohibit the sale only there, in the case of a damaged animal that ordinarily does not stand ready for slaughter. But in this case of a fattened ox, which ordinarily stands ready for slaughter, even the Rabbis permit the sale.

Rachi non traduit

לאו לשחיטה קיימא. דכחושה ומשהו לה לגדל וולדות:

Tossefoth non traduit

אבל האי דלשחיטה קאי. לאו דוקא נקט האי דהא בסתם שוורים גופייהו אמרינן אימור לשחיטה זבינהו אלא להכי נקט הכי דאתא לאפוקי בהמה גסה דמתני' דמיירי בבהמה טמאה נקט הכי אבל בבהמה טהורה תלינן בשחיטה ואע''ג דסתם שוורים נמי לרדיא זביני:

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁל בֵּית רַבִּי הָיוּ מַקְרִיבִין שׁוֹר שֶׁל פַּטָּם בְּיוֹם אֵידָם, חָסֵר אַרְבַּע רִיבְבָן שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ הַיּוֹם אֶלָּא לְמָחָר, חָסֵר אַרְבַּע רִיבְבָן שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ חַי אֶלָּא שָׁחוּט, חָסֵר אַרְבַּע רִיבְבָן שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ כָּל עִיקָּר.

Traduction

The Gemara suggests a proof: Come and hear that which Rav Yehuda says that Shmuel says: The members of the household of Rabbi Yehuda HaNasi were required to bring as a present for the authorities an ox of a fattener on their festival day. They deprived themselves of forty-thousand dinars, i.e., they paid this sum as a bribe, to ensure that they would not have to bring it on the actual day of their festival, but rather on the next day. They deprived themselves again, i.e., they paid a further bribe, of another forty-thousand dinars, to ensure that they would not have to bring it alive but rather slaughtered. They deprived themselves again and paid yet another bribe of forty-thousand dinars to ensure that they would not have to bring it at all.

Rachi non traduit

מקריבין. מס ודורן למלך:

שור של פטם. ועבודת בזיון היתה:

חיסר ד' ריבבן. הוציא ד' ריבואות ממון לבטל שלא יקריבוהו ביום אידם:

מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דִּלְמָא אָתֵי לְשַׁהוֹיֵי? וְלִיטַעְמָיךְ, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ הַיּוֹם אֶלָּא לְמָחָר — מַאי טַעְמָא? אֶלָּא, רַבִּי מִיעְקָר מִילְּתָא בָּעֵי, וְסָבַר: יִעֲקַר וְאָתֵי פּוּרְתָּא פּוּרְתָּא.

Traduction

What is the reason that they paid a bribe to evade the responsibility of bringing a fattened ox to the authorities? Is it not due to the concern that perhaps they will come to keep the animal until it is fit for labor? The Gemara rejects this proof: And according to your reasoning, what is the reason that they paid a bribe to ensure that they would not have to bring it on the day of the festival, but rather the next day? Rather, it must be explained that Rabbi Yehuda HaNasi wanted to abolish the matter entirely, and he reasoned: It is best to abolish it gradually, little by little, and in this manner they ultimately had no obligation to bring the animal at all. Therefore, no proof can be brought from this incident with regard to the halakha of the sale of a fattened ox.

Rachi non traduit

אלא למחר. ולמיעקר פורתא מיכוין:

וְכִי מְשַׁהֵי לֵיהּ בָּרֵיא וְעָבֵיד מְלָאכָה? אָמַר רַב אָשֵׁי: אָמַר לִי זְבִידָא בַּר תּוֹרָא, מְשַׁהֵינַן לֵיהּ וְעָבֵיד עַל חַד תְּרֵין.

Traduction

It was stated that if a fattened ox is kept for a sufficient amount of time without fattening it will come to be included in the category of an animal that is fit for labor. Concerning this, the Gemara asks: But even when a fattened ox is kept until it is slim, does it become healthy and able to perform labor? Rav Ashi said that the expert in this matter, Zevida, said to me: We keep a young ox that has been fattened until it is slim, and it performs twice the work of other oxen.

Rachi non traduit

וכי משהו ליה בריא ועביד מלאכה. אתקפתא היא כלומר ואי משהו ליה בריא תו למעבד מלאכה דקא בעית למיסריה:

בריא. מתחזק:

זבידא. פטם היה:

בר תורא. שור שפטמוהו משהי ליה עד דכחיש:

ועביד על חד תרין. בשוורים אחרים:

מַתְנִי' אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים. אֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בָּסִילְקֵי, גַּרְדּוֹם, אִיצְטַדְיָיא, וּבִימָה, אֲבָל בּוֹנִין עִמָּהֶם בִּימוֹסְיָאוֹת וּבֵית מֶרְחֲצָאוֹת. הִגִּיעַ לְכִיפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה — אָסוּר לִבְנוֹת.

Traduction

MISHNA: One may not sell bears, or lions, or any item that can cause injury to the public, to gentiles. One may not build with them a basilica [basileki], a tribunal [gardom], a stadium [itztadeyya], or a platform. But one may build with them small platforms [bimmusiot] and bathhouses. Even in this case, once he reaches the arched chamber in the bath where the gentiles put up objects of idol worship, it is prohibited to build it.

Rachi non traduit

מתני' בסילקי. לשון טירה גבוהה היא כדאמר בסדר יומא (דף כה.) לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה. ושם דנין בני אדם ומפילין אותו ומת:

גרדום. בנין אחד הוא לדון נפשות כמו שנים שעלו לגרדום בר''ה (דף יח.):

איצטדייא. מקום שעושין שם איצטדנית שור כמו שור האיצטדין (ב''ק לט.) מנגח והורג אנשים ושחוק הוא להם:

בימה. נמי כעין מגדל קצר הוא וגבוה כדאמר במס' סוטה (דף מא.) בימה של עץ עושים לו בעזרה ואנו קורין אותו אלמבר''א והיו עושין אותו לדחוף משם איש להמיתו. ובכל אלה יש נזק לרבים וכדי שלא יתפש ישראל שם אסור לבנות עמהם:

בימוסיאות. גרסינן. בנין שאינו לצורך עבודת כוכבים ומפרש לקמן בפרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נג:) וקורין לו אלט''ר דקתני בימוסיאות של עובדי כוכבים מותרין ומאי בימוס בימה של אבן אחת ומקריב זבחים דהוי תשמיש דתשמיש לעבודת כוכבים:

ומרחצאות. בקרקע הן עשוין עמוקין מאד והמים נופלין מתחת ואנשים רוחצים מלמעלה ע''ג הנסרים:

כיפה. אריוולד''י. דרך עובדי כוכבים להעמיד דמות אפרודיטא בבית המרחץ שלהן:

Tossefoth non traduit

בימוסיאות. פ''ה בימה של אבן אחת שמקריבין עליהן זבחים לעבודת כוכבים וקורין להם אלט''ר וכו' ולהכי שרו דלא הוו אלא תשמיש לתשמישי עבודת כוכבים וקשיא דלא משתמיט דקרי לבימוס משמש למשמשיה אלא משמש לעבודת כוכבים עצמה קרי בימוס כדתנן לקמן פרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מז:) אבן שחצבה תחילה לבימוס ופ''ה לשם מקום מושב עבודת כוכבים עצמה ועובדי הבימוס כעובדי עבודת כוכבים עצמה ואמר נמי (לקמן עבודה זרה נג:) בימוסיאות של מלכי עובדי כוכבים אסורין מפני שמעמידין עליהם עבודת כוכבים בשעה שהמלכים עובדין אלמא ממש תשמיש עבודת כוכבים עצמה הוא ועוד דנהי נמי שהוא משמש למשמשי עבודת כוכבים אמאי מותר לבנות עמהן וכי הוא סברא להתיר לבנות עמהן מקום שיקטירו עליו במחתה לעבודת כוכבים לכך נראה לר''י כגירסת הערוך שפירש דימוסיאות בדל''ת והוא לשון מרחצאות כדאמרי' בשבת פרק חבית (שבת דף קמז:) אסור לישב בקרקעיתה של דימוסיאות מפני שמעמלת ומרפאה וכן אמר (שם) מיא דדמוסיא וחמרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים ואמרי' נמי במדרש למחר אני פותח להם מרחצאות ודימוסיאות ובפירוש רשב''ם כתב דימוסיאות ופירש שהוא בנין שלא לצורך עבודת כוכבים:

גְּמָ' אָמַר רַב חָנִין בַּר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס, אֲבָל לֹא לִמְכִירָה.

Traduction

GEMARA: Rav Ḥanin bar Rav Ḥisda says, and some say Rav Ḥanan bar Rava says that Rav says: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm [lefirkus], i.e., the symptoms of vitality required at the time of slaughtering. If an animal in danger of dying was slaughtered but did not display any spasmodic movement when it was slaughtered, it is not kosher. If it did spasm after being slaughtered, its meat is kosher But its status is not the same as that of small livestock with regard to its sale. Rather it is considered like large livestock, and therefore its sale to gentiles is always prohibited.

Rachi non traduit

גמ' כבהמה דקה לפירכוס. כדאמר גבי בהמה מסוכנת בשחיטת חולין (דף לז.) בהמה דקה שפשטה ידה אחר שחיטתה ולא החזירה אסורה דבהמה מסוכנת היא ואינה מותרת עד שתפרכס ואם לא פרכסה הויא כמתה קודם שחיטה ופישוט יד לדקה אינה אלא הוצאת נפש אבל גסה בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה פירכוס היא וכשרה הכי מפרש התם וחיה גסה נמי דרכה לפשוט יד בהוצאת נפש הלכך שחט חיה גסה מסוכנת ולא פרכסה אלא פשטה ידה ולא החזירה אסורה:

אבל לא למכירה. למיתלי במנהגא אלא כבהמה גסה היא ובכל מקום אין מוכרין:

וַאֲנִי אוֹמֵר: אַף לִמְכִירָה, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר — מוֹכְרִין, שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר — אֵין מוֹכְרִין.

Traduction

Rav Ḥanan bar Rava added: This is the statement of Rav, but I say that even with regard to its sale a large beast is akin to small livestock. Therefore, in a place where the people were accustomed to sell large beasts, one may sell them, and in a place where the people were not accustomed to sell them, one may not sell them.

תְּנַן: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים. טַעְמָא דְּאִית בֵּיהּ נֶזֶק לָרַבִּים, הָא לֵית בֵּיהּ נֶזֶק לָרַבִּים — שְׁרֵי! אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: בַּאֲרִי שָׁבוּר,

Traduction

The Gemara raises an objection to Rav’s statement. We learned in the mishna: One may not sell bears, or lions, or any item that can cause injury to the public, to gentiles. The Gemara analyzes the mishna: The reason that these beasts cannot be sold to gentiles is because they can cause injury to the public. It may be inferred from here that another beast, which does not cause injury to the public, is permitted to be sold to gentiles. Rabba bar Ulla says in response: This mishna does not pose a problem for Rav, as he holds that it is referring to a damaged lion, which is not fit for labor;

Rachi non traduit

הא. ארי דלית ביה ניזקא כגון ארי תרבות שרי אלמא חיה גסה מוכרין להן וקשיא לרב וסייעתא לרב חנן:

בארי שבור. הא דקתני מתני' דארי תרבות שרי בארי שבור:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source